מיסוי ריאלי לעומת מיסוי נומינלי
בעת דיון במיסוי הכנסות והשקעות, חשוב להבדיל בין שני מושגים מרכזיים – מיסוי ריאלי ומיסוי נומינלי. ההבדל ביניהם נוגע להשפעת האינפלציה על חבות המס.
מיסוי נומינלי
המיסוי הנומינלי הוא השיטה הנפוצה ביותר, ולפיה חבות המס נקבעת על-פי הסכומים הנקובים במטבע הנוכחי, ללא התחשבות בהשפעות האינפלציה. כלומר, המס משולם על הרווחים הנומינליים שנצברו. זוהי השיטה הפשוטה והנוחה ביותר ליישום.
לדוגמה: אם השקענו 10,000 ש"ח לפני שנה ובתום השנה התיק שווה 11,000 ש"ח, הרווח הנומינלי הוא 1,000 ש"ח ועליו נשלם מס רווחי הון בשיעור המס השולי (25%-30% בד"כ).
מיסוי ריאלי
לעומת זאת, במיסוי ריאלי מתחשבים גם בהשפעות האינפלציה על הסכומים. הרווח הריאלי הוא הרווח הנומינלי פחות השפעת האינפלציה על הסכום המקורי. במקרה זה משלמים מס רק על הרווח הריאלי.
לדוגמה: אם האינפלציה בשנה הייתה 4%, תחת מיסוי ריאלי נפחית את השפעת האינפלציה (400 ש"ח = 10,000*4%) מהרווח הנומינלי של 1,000 ש"ח, ונחויב במס רק על הרווח הריאלי של 600 ש"ח.
היבטים נוספים
המיסוי הריאלי משקף באופן מדויק יותר את הרווח האמיתי שהושג מעבר לאינפלציה.
בישראל נהוגה שיטת המיסוי הריאלי בהשקעות בשוק ההון ובמוצרים הפנסיונים.
חשוב לציין כי מעבר לנושאי המיסוי, האינפלציה גם משחיקה את הערך הריאלי של ההכנסות והחיסכון עצמם. לכן גם במיסוי נומינלי יש להתאים את ההשקעה כך שהתשואה הנומינלית תכסה את האינפלציה ותשיג רווח ריאלי חיובי.